"לקחת כלום ולהפוך אותו למשהו" -  הסיפור האישי של ד"ר עינב ורד

במפגש מעורר השראה לוקחת ד"ר עינב ורד את הקהל למסע מרגש בסיפור חייה בצל לקות הלמידה כילדה, כמתבגרת וכבוגרת. היא מתארת בגילוי לב את התמודדותה עם לקויות הלמידה והפרעות הקשב במהלך שתים-עשרה שנות לימוד במערכת החינוך הפורמלית, בצבא ובלימודים  האקדמאים.

במקביל לסיפור האישי שזורים הסברים תיאורטיים בנושא לקויות למידה/קשב וריכוז, התופעות הרגשיות וההתנהגותיות הנלוות להן,  ו"טיפים" להתמודדות עם אתגרי הלקות כהורים, כמחנכים לילדים אלה במפגשם עם מערכות החינוך השונות. מבוגרים לקויי למידה ובעלי הפרעת קשב, יוכלו בהרצאה למצוא מודל הזדהות, לחוות תחושת שייכות, ובעיקר יכירו בכך, שמה שקורה כאן ועכשיו הוא מצב דינמי וניתן לשינוי.

ניסיונה האישי של ד"ר ורד, לצד הידע המקצועי; מחקרי ומעשי שצברה היוו בסיס לגישת עבודה ייחודית שפיתחה לקידום בעלי לקויות הלמידה להצלחה, ואותה היא ממשיכה להרחיב בהתאם לצרכים המשתנים. בהרצאתה היא מביאה מסר מוקיר של התבוננות על הלקות, כמקור לפיתוח חוזקות ויצירתיות ברי מימוש. סיפורה האישי מהווה השראה של תקווה בדבר היכולת להשתנות, ולממש.

 

גישת עמירם, לקויות למידה והפרעות קשב- על מה מדובר? ואיך זה מרגיש?

יכולתו של האדם לפענח את דרכי הלמידה היעילות עבורו, מאפשרות לו לממש את יכולותיו ולנהל אורח חיים מיטבי. עבור האדם לקויי הלמידה ו/או הפרעת קשב וריכוז בפרט, זהו אתגר קשה במיוחד; עליו ללמוד לזהות  את הכוחות הטמונים בו לצד הקשיים, ולתעל את הפוטנציאל הגלום בו לכדי למידה והצלחה. הידע באשר לדרכים בהם נכון לו ללמוד, והתנאים הדרושים לו למימוש פוטנציאל הלמידה שלו נגישים לו.

הספרות המחקרית (מדעי המוח ומחקר למידה והתנהגות), הוכיחה זה מכבר  כי  אנשים לקויי למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז  עושים שימוש בערוצי למידה שונים מאלו של אוכלוסייה שאינה לקויות למידה, הווה אומר, לומדים אחרת.

מטרת המפגש הנוכחי היא להעמיק את הידע בסוגיות  לקויות הלמידה והפרעות קשב וריכוז בהיבטים של  מבנה המוח והתפקודים הניהוליים.

באמצעות שיח משותף, נמחיש את המופעים השונים של הלקות המדוברת בחיי היומיום; נדגים את הקשר בין לקויות הלמידה ו/או הפרעת הקשב והריכוז לבין הביטוי ההתנהגותי בשטח והאופן בו הן מושפעות ומשפיעות על תהליכי הלמידה בכיתה ועל ההתנהלות בכלל בבי"ס ומחוצה לו.

 

לקויות למידה ואינטליגנציות מרובות- הכרות והתנסות

גישתו של עמירם מתבססת על ההכרה שאנשים בעלי לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז חושבים אחרת מהנורמה, ולכן חשוב להימנע מהתייחסות סטנדרטית ושבלונית לכל מקרה לגופו. הרחבת פתיחות וגמישות. של שימוש בערוצי למידה מגוונים יותר, תאפשר ללומד להתאים את ערוצי הלמידה התואמים את יכולותיו ולסלול לעצמו את הדרך למימוש והצלחה.

​ככל שמתפתח המחקר על המבנה הנוירולוגי והקוגניטיבי של המוח הופכת הגדרתה של האינטליגנציה מורכבת יותר. הפסיכולוג ההתפתחותי האמריקאי, הווארד גרדנר (Howard Gardner, 1941) הציע בשנת 1983 את תיאוריית האינטליגנציות המרובות, שהפכה לבעלת השפעה בתחום החינוך. הוא טען כי לאדם לפחות 8 אינטליגנציות שונות (מילולית, לוגית-מתמטית, מרחבית, מוסיקלית, תנועתית, בין-אישית, תוך אישית, נטורליסטית), אך מערכות החינוך הפורמליות מבססות את ההוראה, כמו גם בוחנות הישגים, כמעט אך ורק על סמך שתי האינטליגנציות: מילולית, ולוגית-מתמטית. לקות הלמידה משויכת לרוב לשתי אינטליגנציות אלה, ולכן, אצל בעלי לקות הלמידה נמצא לרוב, את האינטליגנציות האחרות מפותחות ונגישות יותר למימוש.

דרכי ההוראה בחינוך הפורמלי ברובן עדיין מכוונות ללמידה המושתת על האינטליגנציה המילולית והמתמטית לוגית. אלה דרכי הוראה המקשות על בעלי לקות הלמידה לממש את הפוטנציאל הלימודי (בית-ספרי) שלהם. 

במפגש זה נערוך הכרות מחודשת עם תיאורית האינטליגנציות המרובות של גרדנר. באמצעות התנסות חווייתית ויצירתית נעמיק את ההבנה שלנו לגבי כל אחת מן האינטליגנציות, האופן בו ניתן לשלבם בדרכי ההוראה הפורמליות, והערך המוסך שהוראה מסוג זה עשויה להיטיב את חוויית הלמידה, והדימוי העצמי כלומד לאותם תלמידים בעלי לקויות הלמידה.

​

התפתחות הלקות מילדות להתבגרות

הנחת היסוד שמנחה מפגש זה היא ההכרה בכך שלקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב והריכוז נותנת את ביטוייה לאורך מעגל החיים. בכל שלב התפתחותי היא עשויה לבוא לידי ביטוי באופן שונה התלוי לא מעט בחוויות הצלחה/כישלון אישיים שנוצרו בדרך, ומידת השפעתם על הדימוי העצמי.

מפגש זה המבוסס על מחקר התיזה החדשני של ד"ר עינב ורד, שבחרה לבחון את הצד המוקיר של לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב והריכוז. בניגוד למחקרים רבים אחרים, היא בחרה להתרכז באותם אנשים בעלי לקויות הלמידה ו/או הפרעת הקשב וריכוז, שהצליחו להפוך את חווית הכישלון להצלחה, ואת הלקות – למתנה.

במפגש זה נצא למסע בזמן – מילדות ועד לבגרות בצל הלקות. באמצעות תיאוריה מבוססת המחקר, שילוב דוגמאות מהשטח, נחשף אל התהליכים הרגשיים המורכבים שקורים "מאחורי הקלעים" של המופעים ההתנהגותיים של אותם אנשים, מילדות לבגרות, תוך מתן דגש על השפעה הרבה שיש לביה"ס (יסודי עד תיכון), על פיתוח חוסנם הפנימי, הצלחותיהם בכלל והאקדמיות בפרט.

 

"לבחור להיות מלאך" - אנשים משמעותיים ובניית החוסן

מפגש זה מתרכז בהצגת אחת מארבע התמות המרכזיות המאפיינות אנשים מבוגרים עם לקות למידה מצליחנים, כפי שבאה לידי ביטוי במחקרה של ד"ר עינב ורד - המפגש עם אנשים משמעותיים לאורך מעגלי החיים כחוויות בונות חוסן.

ממצאי המחקר הראו כי אחד מסוללי הדרך עבור אנשים עם לקות למידה והפרעת קשב וריכוז הינם מפגשים עם אנשים משמעותיים בכל גיל ובכל שלב במעגל חייהם, מהילדות המוקדמת, טרום תקופת בית הספר, ועד להיותם לומדים לתארים מתקדמים ובעלי פרנסה. משתתפי המחקר חילקו את האנשים המשמעותיים עבורם לשתי קטגוריות: אלה שהיו עבורם "מלאכים" ואלה שהם קראו להם "שטנים". אך אלה כמו אלה שימשו אותם כאבני מדרך לבניית חוסן פנימי, ומוטיבציה לבנית הצלחה.

במפגש זה נאיר את המקום שלנו כאנשים משמעותיים עבור הילדים והנערים כולם, ובפרט עבור אלו עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז.
יחד נחווה מפגש מחודש עם אותם אנשים משמעותיים בחיינו, היכן תרמו לצמיחתנו או עכבו אותה ונדייק את הבחירה האישית להיות "מלאך".

 

ניהול המרחב הכיתתי בכיתה הטרוגנית

המפגש יעסוק בהיבטים המרכבים את אקלים הלמידה בכתה; גם של המורה המלמד, וגם של התלמידים הלומדים.

נבחן את סוגית ניהול הכיתה, ההופכת בעת הנוכחית לרלוונטית ומורכבת יותר מתמיד, בין היתר בשל שונות התלמידים, הפערים הלימודיים ביניהם והצורך לתת מענה לימודי דיפרנציאלי.

נברר מי אחראי על ניהול הכיתה, מי הוא המנהל בפועל, ומה הם הזרמים התת-קרקעיים המשפיעים על איכותו של מרחב הלמידה בכיתה. נעסוק בהוראה ולמידה דיפרנציאלית, משמעותה עבור המורה והאופנים השונים שבאמצעותם ניתן לקדמה.

בעזרת הדגמות יישומיות, והנחיית שיח עמיתים, נציע פרקטיקות יצירתיות לניהול כיתה, לצד הרציונל המבנה אותם.

 

לקויות למידה והפרעות קשב בהיבט הבין-דורי - "מה עושים עם ההורים האלה?"

השיח החינוכי בעשורים האחרונים עוסק רבות בחשיבות הדיאלוג הנוצר בין הצוות החינוכי לבין ההורים כגורם משפיע על מרחב הלמידה של התלמיד והישגיו. יצירת מרחב המבוסס על אמון וכבוד הדדי, תורם באופן משמעותי לתלמיד, גם בהיבט התוך-אישי, החברתי, ובהצלחה הלימודית.

מפגש זה מבוסס על מחקר שעסק בהיבט הבין-דורי של הלקות (ורד, 2015), ומתמקד במערך המשפחתי כגורם משפיע על הצלחתם של ילדים בעלי לקויות למידה במסגרת החינוכית הפורמלית. המבט האופטימי אותו נביא הינו כי החשש מכישלון, יוצר גם צורך בגיבוש אסטרטגיות אישיות להתמודדות אשר יחד עם הלקויות יוצרות הקושי, עוברות גם הן מדור לדור ומייצרות הצלחה.

מפגש זה יעסוק במורכבות הדיאלוג בין המורה (כנציג הצוות החינוכי) לבין ההורים של התלמיד בעל לקות הלמידה ו/או הפרעת קשב וריכוז. תוך מיקוד באפיונים שונים של משפחות כבסיס ליצירת דיאלוג פורה עם המורה.

כאנשי חינוך, יש ערך רב להכרה בחשיבות ההעברה הבין-דורית של החוסן לצד המרכיב הגנטי של הלקויות ולמרכזיותם של ההורים (לעיתים בעלי הלקות בעצמם), כשותפים בתהליך חיפוש דרכי התמודדות מותאמות לילד, לאור העובדה שתפיסתם את הלקות משפיעה על אופי שיתוף הפעולה של הילד עם המערכת.  

נעסוק בנקודות המבט של הורה באמצעות התנסות חווייתית ושיח עמיתים בו יינתן מקום לחוויה המשפחתית אישית של המורה הן כהורה והן כילד, ככלי משמעותי ביצירת שיח משתף ומאחד.

 

שעות פרטניות וקשר אישי

חשיבותו הפסיכו-פדגוגית של הקשר האישי הנוצר בין המורה לבין התלמיד, במיוחד התלמיד בעל לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב והריכוז, כמנוף ליצירת חווית הצלחה לימודית, וכמעצימה חוויה של חוסן פנימי אצל התלמיד הוכחה זה מכבר. ועדיין, נראה שהיא אינה בהכרח קלה לביצוע עבור המורה; בין אם מסיבות אובייקטיביות של הפניית משאב זמן עקב אילוצי המערכת, ובין בשל סיבות אישיות אחרות.

הנחת המוצא של מפגש זה היא שקשר אישי אינו רק נבנה באופן ספונטני, ובהחלט ניתן להבנות אותו באופן שיטתי ומושכל, ובכך להושיט יד לאותו תלמיד גם אם למורה אין איתו "כימיה" תקשורתית אוטומטית.

במהלך המפגש באמצעות התנסות חווייתית ושיח עמיתים נלמד את התנאים לבניית קשר אישי; נבחן את הפוטנציאליים הפסיכו-פדגוגיים שקשר אישי בין התלמיד והמורה עשוי להניב, לצד התמודדות עם נקודות הקושי שהמורה עשוי לפגוש בדינמיקה מסוג זה.

היבט נוסף אליו נתייחס בהקשר יישום פרקטי מתמשך של בניית הקשר האישי של המורה עם התלמיד, הוא השימוש במפגשי "השעות הפרטניות" כפלטפורמה לבניית קשר אישי, והזדמנות להיחשף לסגנונות הלמידה היעילים של התלמיד, וביחד להתאימם לתכנים הנלמדים. ובכך לתת מענה לימודי דיפרנציאלי לאותו תלמיד.

 

להתחבר במשולש - "סנגור עצמי, לא למוגבלים בלבד"

כאנשי חינוך חשוב לנו לסייע לתלמיד להיות לומד עצמאי, כזה המכיר את חוזקותיו, את מגבלותיו, לוקח אחריות על תהליך הלמידה שלו ובכך יודע לסנגר על הדרוש לו למען יבנה לו מרחב אישי ללמידה.

מפגש זה נעסוק ב"סנגור עצמי", כהיבט פסיכו-פדגוגי מרכזי בדיאלוג הנבנה בין התלמיד לסביבת המאפשר לתלמיד ללמוד איך לנהל את הלקות ולייצר עבור עצמו מרחב למימוש פוטנציאל הלמידה שלו. אחת הדרכים ללמוד לעשות זאת היא באמצעות למידה של שלושת המרכיבים המרכזיים המאפשרים סנגור העצמי: ידע על הלקות (אישי, וסביבתי), פיתוח מיומנויות של הבעה והצגת הצרכים ובקשות לסיוע, ופיתוח תכונות של הכוונה ומסוגלות עצמית, ומיקוד שליטה פנימי.

במהלך המפגש נעמיק בתהליכים הפנימיים שנדרשים לקיומו של סנגור עצמי, נתנסה ונחווה את המורכבות והפוטנציאל של כלי זה, עבורנו באופן אישי, וכאנשי חינוך משמעותיים לאותם תלמידים שכלי תיווכי זה עשוי להועיל להם רבות בנקודות שונות במעגלי החיים.  

 

משולש הזהב

במפגש זה נציג את המודל החינוכי מערכתי והיישומי "משולש הזהב – הלכה למעשה" המבקש ליצור עבור התלמיד בעל לקות הלמידה ו/או הפרעת קשב וריכוז מרחב מותאם ללמידה שהשותפים לבנייתו הם: ההורים, המערכת והתלמיד עצמו. נעסוק בהנחות היסוד המהוות את הרציונל למבנה היצירתי, הגמיש והפרקטי של המודל:

1. הכרה בתפיסה הסובייקטיבית של כל אחד משותפי המערך: הורה, תלמיד ונציג המערכת, לצד המטרה המשותפת להוביל להצלחה בתחום הלימודי-חברתי.

2. התבוננות מוקירה על לקויות למידה והפרעת קשב וריכטז כחלק מגישת הכוחות (ורד, 2015).

3. הכרה בתהליכים הפסיכו-פדגוגיים של כל השותפים והשפעתם על פתרונות אפשריים.

באמצעות התנסות ושיתוף עמיתים נעמיק בכל אחד מהשותפים לבניית "משולש הזהב":

נכיר את הנרטיב ההורי, נתבונן במסגרת הבית-ספרית ואילוציה, ונכיר בתלמיד עצמו כמומחה ללקותו, ונקשיב לו. פיתוח מרכיבים אלה, הם המאפשרים בניית מרחב יצירתי ללמידה שיקדם הצלחה ותחושת מסוגלות עבור התלמיד בעל לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב, יעצים את חוסנו הפנימי של המורה כאישי חינוך משמעותי, ויהווה עוגן ביטחון להורי התלמיד, שרואים את ילדיהם מעבר ללקות, כבעלי כישורים יצירתיים ויכולות מימוש מקדמי הצלחה.

​