המשולשים בחייו של עמירם ורד
אבא חי את חייו מתוך אמונה שלמה בקיומו של סדר שהוא גדול מאיתנו.
לאורך שנים עסק בחיפוש וחקר של תובנות החיים דרך גישות שנות מעולם המדע, היהדות, תפיסות ממזרח הרחוק ועוד...
המפגש עם הקבלה נתן לכל אלו ולתפיסת העולם שלו מסגרת מלאה שהלכה ונעשתה ברורה יותר ויותר עם התקדמות הלמידה שלו בתחום.
כלקוי למידה, אבא התמודד עם קושי ברכישת ידע מקריאה ולמעשה לא השאיר כמעט דבר כתוב. אולם יחד זאת, המתנות הטמונות בצורת החשיבה הייחודית לבעלי דומיננטיות של מוח ימין נתנה בידו להפוך ללומד אוטודידקט בעל גישות יצירתיות ללמידה ויכולת ניתוח רב מימדית ואינטגרטיבית ברמות הגבוהות ביותר.
איכויות אלו באו לידי ביטוי באופן מלא בלימוד הקבלה.
אבא עסק רבות בשאלות העוסקות בבריאה ובאופן בו היא באה לידי ביטוי. בידי אבא היתה המתנה לחוות ולהבין באופן סימולטני מרחב רוחני שאינו מוגבל בזמן ובמקום יחד עם יישום מעשי כאן בעולם הזה.
יכולות זו אפשרה לאבא לגשר ולקשר בין מרחבים אלו והאופן בו הוא בחר לעשות זאת הוא ביצירת דגמים פיזיים אשר מביאים לידי ביטוי עקרונות וידע רוחני מופשט.
המודלים אותם בנה, מבוססים על ספרות הקבלה העתיקה והם פרי של למידה משותפת לו לאחותו תקוה.
עקרונות הקבלה נתנו לאבא מסגרת רעיונית לתפיסת עולם שהיתה מצויה בו מאז ומתמיד. היכולת לראות את האמת מבעד לנוכחות הפרדוקס, לראות את התנועה שקיימת בין הפרט לכלל, בין המורכב ולפשוט. כך גם המודלים אותם בנה אבא מחומרים שונים (קרטון, עץ ונייר), המשרים שקט וסדר יחד עם היותם מנכיחים מורכבות ורב ממדיות שאינה ברת תפיסה כמעט.
המשולש עצמו כביטוי לאיזון הבסיס בין קו ימין, שמאל ואמצע, בין הכלי לאור למימוש, בין הנתינה לקבלה וליכולת לקבל על מנת לתת. כל אלו הנחו את אבא במהלך חייו.
הלוגו של "מרכז ענו" מבוסס על תפיסת המשולשים ועל המודלים שאבא בנה.
אבא ראה עצמו כצינור שתפקידו לקבל על מנת לתת. הוא בחר בנתינה כדרך חיים. הנתינה באה לידי ביטוי ביחסים הבין אישיים שלו ובאופן בו הוא ראה בהפצת התפיסה של לקויות למידה והפרעות קשב כמתנה.
לכתו של אבא השאירה מרחב מורכב של העדר ויש גדול. הוא השאיר בנו את חותם אהבתו, ואת האמונה השלמה בכל אחת מאיתנו. הוא האמין בטוב וכי קיום הבריאה הוא בלהיטיב לנבראים ומכאן אנו נדרשים לעשות שיווי צורה ולהידמות לבורא ברצון להיטיב לכל סביבתנו, לפזר את אור ואת הידע.
"נברא אדם יחידי בעולם, ללמד: שכל המאבד נפש אחת מן העולם - מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת בעולם - מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא. הרי כל-באי עולם בצורת אדם הראשון הם נבראים ואין פני כל-אחד מהם דומין לפני חברו. לפיכך כל-אחד ואחד יכול לומר: בשבילי נברא העולם" (ספר שופטים, הילכות סנהדרין, יב, ז-ח).
שחר, עינב ואביטל
