top of page

גישת עמירם ורד

עבודתנו במרכז ענו וגישת עמירם באות להפוך את לקות הלמידה והפרעת קשב וריכוז מנכות למתנת אל, מקושי וחוסר מסוגלות לנתיב חיים של תפקוד, הצלחה ומימוש.

גישת "עמירם" מתמקדת בתהליך הלמידה ומתבססת על ההכרה בכך שלאנשים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז מבנה מוח בעל מאפיינים ייחודיים ולכן הם חושבים אחרת. גישה זו רואה חשיבות בקידום הלומד להכיר וליישם את התנאים הנדרשים לו לצורך קבלת ידע, עיבודו ויישומו, מתוך ראיה מוקירה בכוחות העומדים לרשותו בתהליכי הלמידה.

ייחודה של הגישה היא הקניית כלי מערכתי להתמודדות עם הלקות בכל תחומי החיים ולא רק במתן התאמות מקלות בהיבחנות בבית הספר. מטרת מודל העבודה היא לבנות מערך לקידום מרחב למימוש פוטנציאל הלמידה במסגרות בהן פועל האדם. תכנית העבודה המערכתית לבניית מרחב מימוש פוטנציאל הלמידה, מכירה בחשיבות תחושת המסוגלות האישית, בטיפוח החזקות, והכרת האדם על אופן למידתו.

גישת "עמירם" מבוססת על שלושה עמודי תווך עיקריים: 

​תפקודי המוח וערוצי אינטליגנציה דומיננטיים אצל אדם עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז - ההבנה כי לכל אדם ערוצי למידה זמינים ויעילים שונים אותם יש לאתר ובהם יש להשתמש. היישום בפועל הוא הבנת הביטוי הייחודי של הלקות בכל אדם ומציאת ערוצי למידה היעילים עבורו. ​ גישת "עמירם" מתבססת על הנחות היסוד כי אנשים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז חושבים אחרת, שכל אדם הוא ייחודי ולכן אין מקום להתייחסות סטנדרטית ושבלונית למקרה פרטי. מכך, שימוש בערוצי למידה התואמים את יכולות הלומד יסלול את הדרך למימוש והצלחה

 

גישת הכוחות - גישה המגיעה מעולם הידע של עבודה סוציאלית, ולפיה בכל אדם יש כוחות שאפשרו לו להתמודד, לנווט ולבנות את חייו. הנחת היסוד היא שהאדם הוא המומחה לעצמו ובו נמצא הידע על התנאים הנדרשים לו על מנת לממש את הפוטנציאל שלו. יחד איתו מוצאים את מקורות הכוח והיכולות שלו, וסביבם בונים תוכנית לקידום תפקודו. בגישה זו גם דגש על מוכנות אישית ללקיחת אחריות על אופן הלמידה והמשמעויות שלה עבור הפרט, לרבות התמודדות עם היות הפרט שונה וייחודי ביחס לסביבה שלו. הגישה דוגלת בכך שהאדם עצמו הוא שיודע מהם התנאים הנדרשים לו על מנת לממש את הפוטנציאל שלו. השתלבות במערכות הלימוד הפורמליות, תוך ביסוס מערך התאמות, יאפשרו לאדם עם לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב להביא לידי ביטוי את היכולות שלו

 

​חשיבות הגישה המערכתית-הוליסטית - התפיסה שכדי ליצור שינוי תפקודי לטווח ארוך ישנו צורך ביצירת מרחב למידה/תפקוד פוטנציאלי עבור הפרט בסביבות והקשרי חייו השונים (לימודים, בית, עבודה וכדומה). זאת, על ידי יצירת שפה משותפת בין שלושת גורמי המפתח – האדם עם לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב, משפחתו והמערכת הפורמלית בה הוא מתפקד. כך, ישנה חשיבות לא רק לאחריות שהאדם לוקח על לקותו ועל תפקודו, אלא גם לאחריות והתמיכה שהסביבה מאפשרת לו, דוגמת התאמות בבית ספר ודרך ההתנהלות בבית.
בגישת עמירם אנו קוראים לזה "משולש הזהב" – יצירת שיח ותוכנית התערבות המערבת את האדם, משפחתו והמערכת הפורמלית, בה מוסכמים היכולות והצרכים של כל צד, התמיכות וההתאמות הניתנות ותחומי האחריות של כל גורם. התפיסה שכדי ליצור שינוי תפקודי לטווח ארוך ישנו צורך ביצירת מרחב למידה/תפקוד פוטנציאלי עבור הפרט בסביבות והקשרי חייו השונים (לימודים, בית, עבודה וכדומה). זאת, על ידי יצירת שפה משותפת בין שלושת גורמי המפתח – האדם עם לקות הלמידה ו/או הפרעת הקשב, משפחתו והמערכת הפורמלית בה הוא מתפקד. כך, ישנה חשיבות לא רק לאחריות שהאדם לוקח על לקותו ועל תפקודו, אלא גם לאחריות והתמיכה שהסביבה מאפשרת לו, דוגמת התאמות בבית ספר ודרך ההתנהלות בבית.
בגישת עמירם אנו קוראים לזה "משולש הזהב" – יצירת שיח ותוכנית התערבות המערבת את האדם, משפחתו והמערכת הפורמלית, בה מוסכמים היכולות והצרכים של כל צד, התמיכות וההתאמות הניתנות ותחומי האחריות של כל גורם. העבודה היא בביסוס שיתוף פעולה בין הלומד, משפחתו והמערכת החינוכית, כתשתית לבניית מערכת תומכת למידה, הצלחה ומימוש.

© 2017 האתר הוקם ע"י משרד דיגיטל פייס

bottom of page